אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
שבועות · דף לב:
גמ' הכל מודים בשכנגדו וכו'. מה שחוזר ומזכיר אלו הב' בבות ומפיך להו, היינו לפי שגם על הבבא דשכנגדו צ"ל דר' אבא. דלרו"ש אין הכל מודים בזה. דר"מ סבר חזרה לסיני. ומ"מ ל"ש לומר עליה לחודיה דר' אבא. דאין ר"א לבדו בזה דלר' יוסי הוא אליבא דכו"ע. וגם א"צ פירוש בהך דר"א. ולפ"ז מתישבות ב' תמיהות התוס' ד"ה ואמר מר:
תד"ה אבל, דכפירה והודאה שמעינן וכו'. אבל לא ידעינן אלא כפירה והודאה דידיה. אבל הודאה דידיה בכפירה דחבריה לא ידענא וה"א דכשכפר השני תכ"ד גרם שלא יוכל הראשון לחזור בתוך כ"ד של שני. נמצא שגרמו שניהם ההפסד ברגע א' בכפירת השני והא ודאי דא"י הראשון לטעון אילו היה השני מודה הייתי מודה גם אני תוך כדי דבורו. דמשום הא לא מהני למפטריה דאטו השני מחויב להעיד תכ"ד לכפירתו. ואפילו נימא דלקושטא דמילתא מצי טעין הכי. מ"מ אפשר דהוינא טעי בהכי. ועמ"ש על התוס' ל"ג ד"ה הא קיימא: