אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
שבועות · דף ב:
מתני' אמר להם הן. הא דל"א הכא יקרבו כדלעיל משום דיש לטעות דדוקא של יוה"כ בר"ח וכדומה דיש בהן גם כפרתן של זה. ולא להיפוך. להכי א"ל הן דמשמע כדעת האומר לו דהיינו ר"מ דכולן באין זה בזה. כפרש"י דר"ש לפלוגי לדידי' דר"מ אמרה:
תד"ה חייב. אסור נמי במלקט וכו'. אף דבמספרים שרי דלא מקשינן לזקן רק לענין השחתה דכתיב בההוא קרא דפאת הראש והמתירים ס"ל דאתקש השחתה להקפה כמ"ש בקדושין ל"ה ע"ב. אלא דאי לאו זקנו דמצורע ה"א דבין בראש ובין בזקן חייב אגלוח בלא השחתה. ומיתור זקנו ידעינן במצורע דגלוחו בתער דוקא וכן דזקן ודראש: