אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
קדושין · דף ס:
רש"י ד"ה אבל ארעא. מדתנינהו בהדי הדדי. לו"ד ה"א דאברייתא קאי דתני בתרווייהו בהדיא דחוששין. ומתני' משום מקום פלוני תני לה:
תוס' ד"ה אבל דכו"ע. דמתיבמת אם תרצה. צ"ע דודאי אם תרצה להתיבם לא תתן ותותר להתיבם. ול"ח שמא תתן אח"כ. דלמה תתן ותאסר. וא"ש לשון הברייתא לא נתנה זקוקה ליבם. ממ"נ. ומסתמא לא תתן ומותרת לו. אך באמת הך ברייתא היא רישא דאע"פ שנתקרע דמייתי הכא מעיקרא. ומ"מ מייתי הכא לההיא מעיקרא. דמהך לא מוכח כקושית התוספות. ומההיא מוכח לרבנן. והך דהכא מייתי משום רשב"ג: