אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
קדושין · דף מה.
תוס' ד"ה צריכה. כדי נסבה וכו'. עיני הכהות אינן רואות מקום לדבריהם. דהא ודאי הכל יודעין דקדושין תופסין באחות יבמה שנעשה בה מאמר ולמה יטעו בקטנה. אלא החשש משום מי שידע שלא נתרצה אב בראשון. וכשיראה גט השני יאמר שנתקדשה קדושין גמורין. ואולי י"ל דברי רש"י. דיש לחוש שמא ידע אחד שבשני לא נתרצה האב ויאמר שע"כ נתרצה בראשון והשני בעל. אך דברי הר"ש א"א ליישב כן:
באו"ד ומיאון ל"ל. נ"ל בפשיטות שאם תהיה לה צרה מראשון ויחלצו לצרה והיא תפטר בגט יאמרו שנתרצה בשני. והכל למי שיודע שבראשון לא נתרצה וסרה קושית רש"י לגמרי. ותירוץ התוס' אינו מובן. דמ"מ יצריכו גט לאחותה משום ב"א שאינן בעלי סברא וכו' ולא תיפוק חורבא:
שם ד"ה הכל יודעים. שמא יארע שיקדשנה. בפשיטות הל"ל דל"ח לרשיעי. רק ע"י טעות שיעידו שמתה הראשונה: