אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
קדושין · דף מא:
גמ' ונכתוב רחמנא בקדשים. וע' ברש"י ותוס' דמוכת דשליחות בעי לשחיטת קדשים. וצ"ע האיך מקריבין קרבנות נכרים. הא אין להם שליחות. ועוד כל היכי דאיהו למ"ע שלוחיה נמי למ"ע. ולו"ד המפרשים ה"א דקדשים א"צ שליחות. רק מדאמר קרא דכל ישראל שוחטין. ש"מ דשלוחו של אדם כמותו בהקדש. ועי' בירושלמי:
תד"ה מה לגירושין. שכן ישנן בע"כ וכו'. א"י כונתם דהא גירושין אינן בע"כ דמגרש אלא של מתגרשת ול"ש כלל לתרומה:
שם ד"ה נפקא ליה. מדאצטריך לומר וכו' צ"ע דהא כולהו אשר לו צריכי. עיין ביומא נ"א. וושחט לא מיתר כלל וי"ל בדוחק:
שם ד"ה הנכרי. וקשה לפירושו וכו'. נראה דשיטתו דלמ"ד מירוח נכרי חייב מודו כ"ע דאין קנין. ול"פ אלא למ"ד דגנך לפטור מירוח נכרי. אי דריש נמי דגנך דיש קנין: