אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

פסחים · דף צט:

דף צח:

תוס' ד"ה ערב פסחים א"נ ערב פסח ראשון ושני. ר"ל ערב אחד משני הפסחים. וזהו רק לטעמא דמשום פסחא אבל לטעמא דמשום מצה אסור לטמא בב' הפסחים אבל לטעם פסח לא דמי לזה"ז דכ' התוס' לקמן ק"ז דאסור משום דבר שנאסר במנין כו'. כיון דנדחה איסורו לפסח שני הותר בראשון:

ד"ה לא יאכל אדם פי' אפי' התפלל לפי"ז ע"כ מאן דס"ל בשבת שבסמוך למנחה גדולה אסירא סעודה קטנה מפרש הכא סמוך למנחה (גדולה) [קטנה]:

באו"ד וי"ל דאיירי במצה עשירה כו'. ולפי"ז משמע דמשתחשך מותר לאכול מצה עשירה אף קודם מצת מצוה מטעם שכתבו ד"ה סמוך. והא דאשמעינן רב הונא בבציקות משום דאסורין כל היום כמ"ש מהרש"א. ולפי"ז י"ל דלהכי אתא עד שתחשך ומ"מ כי פריך בגמ' מאי אריא כו' ל"מ לשנויי הכי דודאי עיקר מתני' איסורא קמ"ל:

ד"ה סמוך למנחה דאיכא אגדתא והלל כו'. דל"ל דלא שרי רק סמוך לסעודה דכיון שהתחיל לספר ביציאת מצרים אסור לשתות כמ"ש במלחמות [ועיין תוס' לקמן ק"ג ב' ד"ה רב אשי]:

ד"ה עד שתחשך. וכן יש בירושלמי בריש פרקין כו'. לפמ"ש בדבור שלפני זה אפשר לאמר דהתירא קמ"ל דמשתחשך שרי קודם המצוה. ופריך שפיר מ"ש ע"פ כו' דודאי עיקר מתניתין איסורא קמ"ל:

ד"ה ואפי' כו' דס"ד כו'. עי' (בשמות רבה פ' כ') דמשמע כפי' זה:

ד"ה לא יפחתו כו'. וגרם לא יפחתו. נראה דצ"ל ולא יפחתו בוי"ו ור"ל דקאי אעני שהוזכר למעלה:

ד"ה מאי איריא ע"פ כדמשני בפ' כ"ש. ונראה דהתם קצת תועלת במה ששנה פסח דלא נטעה למימר פת עבה ממש. ומ"מ פריך דלישנא דפסח לא א"ש. ומשיב דקאי ביו"ט של פסח. ועוד נ"ל דל"ש למימר הכא תנא בפסחא קאי וה"ה בכל יו"ט משום דל"ש בהן עד שתחשך כמ"ש הר"י מקורבל לעיל ובמקום שנהגו ודאי ל"ש למימר בכל יו"ט דליכא מנהג כלל קודם חצות:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה