אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
פסחים · דף צז:
תוס' ד"ה אלא. ואין ר"י יודע כו'. ונראה דכיון דמקיש להו ר"ש להדדי א"כ כמו דבאינך ליכא רעיא כלל. ה"נ בנתכפרו בעליה מתה בכל גוונא ולפי שיטת רש"י בפ' חטאת ניחא בפשטות. דאי הוי ס"ל כרבנן דבנמצאת קודם כפרה בעיא עוד רעיתא למיתה א"כ ה"ל למחשב שית דאיכא נמצאת בעל מום קודם כפרה. אע"כ דנתכפרו בעליה בכל גווני מתם וכן עברם שנתם וליכא אלא ה'. וגם לפי שיטתם שם ע"כ ר"ש פליג ארבנן דלדידהו ל"ש למימני ה'. דאי נימנו כל אבודין בחדא ליכא אלא ד' ואי לא איכא שית דאבודין ג' נינהו תמימה מתה ובעל מום ועברה שנתה. וע"כ דר"ש פליג בעברה שנתה וסבר דמתה אפי' נמצאת קודם כפרה ומסתבר דה"ה בנתכפרו בעליה דמתה בכל ענין ועברה שנתה מתה אפילו לא נתכפרו כלל: