אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

פסחים · דף ס.

דף נט:

גמ' והיינו בעי' דרב פפא כו' נ"ל משום דאין מקום כלל לאיבעיות ר"פ דלמה לא נוקי מתניתין בכל גווני בעבודה א' לר' מאיר ובב' לכ"ע. אלא משום יתורא דין דאי נוקי בב' צ"ל דמחשבין מעבודה לעבודה שייך שפיר למיבעי:

תוס' ד"ה אבל. נימא תפוס לשון ראשון. לעד"נ דבכה"ג ל"ש כלל תפוס לשון ראשון כיון דתרוייהו איתנהו דמצי למיכל מיניה טמאים וטהורים ול"ד לכזית למחר וכזית בחוץ בזבחים ל' דהתם למ"ד תפוס לשון ראשון לא מצי לאפוקי כזית שני מכח הפיגול של כזית ראשון אבל כאן כ"ז שנשאר שיעור אכילה לטהורים וחשב עליהן לפי אכלו קרינא ביה:

ד"ה שחטו כו' לחולה ולזקן ואין מנויין עליו. בגרסתנו ברש"י איתא ואין בו מנויין אחרים. ונ"ל כוונתו שבמחשבת השוחט לא היו מהמנויין אחרים:

ד"ה אילימא. דאף לרבה פסול. עי' במיימוני פ"ב מה' ק"פ ה"ו דלדידיה ניחא בפשיטות וכפי' ריב"א לקמן ס"א:

רש"י ד"ה הכא פשיטא דהא חדא מחשבה הוא דאיכא. הדברים מתמיהין לפירושו מאי ראיה מסיפא לרישא כיון דרישא בשני דברים וסיפא בדבר אחד וא"כ לייתי מרישא דרישא דשחטו שלא לשמו דע"כ באחת. ולו"ד ה"א דמייתי ראיה דאין מחשבין מעבודה לעבודה. דא"כ הפירוש גם ברישא שחטו שלא לשמו היינו אפי' אמר הריני שוחט סתם ע"מ לזרוק שלא לשמו. ובסיפא דשלא לאוכליו לא מ"ל בכה"ג דאין מחשבת אוכלין רק בשחיטה. וכ"ז רק לפי שיטת הרמב"ם. וכפירוש ריב"א לקמן ס"א סע"א דשלא לאוכליו ושיתכפרו בו ל"א אוכליו תרי מילי נינהו דשלא לאוכליו דפסלא בשחיטה היינו רק להאכילו לכן:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה