אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
פסחים · דף נח:
תד"ה כאלו כו'. שלא יבאו תרי שבי בהדדי. אם אמנם דר' ישמעאל לא ס"ל הכי דהא איהו תני חלבי שבת ביוה"כ דהביא לקמן. מ"מ אפשר דנקט בשני אליבא דכו"ע מצי למיחל:
באו"ד מוקי לה בהחליל. לו"ד נ' דממתני' לאו ראיה דעיקר דינא דאורייתא קמ"ל אם קידשו ב"ד כן. רק דמייתי התם ממתניתין לאסבורי מילתיה דר"ז והראיה מלשון היו תוקעין דל"ש על דבר שלא היה בעולם כלל:
ד"ה אלא. תימה לרבב"ע נמי תיקשי כו'. נ"ל דיש לחלק בין ע"פ לשאר שבתות בזה. שבע"פ אסור לאכול הלחם הפנים שהוא מצה עד הלילה. ולא היו מחלקין ביום כמו ביוה"כ בפי"א דמנחות ואע"ג דלא חמיר כ"כ כיוה"כ מ"ע למה להם לחלקו ולשהות. ואם רבא לא ס"ל הכי אבל רבה ב"ע מצי סבר הכי. וי"ל דאזלי לשיטתייהו דרב"ע דלא גזר לרע"ק שבת אטו חול ה"נ לא גזרינן שהיית בזיכין בע"פ אטו כל השנה. ורבא אע"ג דמודי בע"פ בשבת דל"ג אטו נדרים ונדבות דחול היינו לאחר עד ח' ומחצה כמו בחול וממילא לא מאחרינן כלל כיון שא"א לאחר כבחול אבל בשהיית בזיכין דאפשר לדמויי לכל השבתות מדמינן:
ד"ה העולה כו' אך קשה דאמאי איצטריך כו'. ע' בר"פ כל התדיר שצריך קרא דמלבד לאורויי בטעם קדימת התמיד משום תדירותן. ונ"ע לשאר תדיר ע"ש. והעולה צריך לקרבנות אחרים. גם הארכתי שם דלפי מסקנא דגמ' שם אין ראיה מלשון מלבד על קדימה דמצינן לפרושי הכי והכי. ורק בתר דגלי קרא דהעולה, דקדמי גלי מלבד אטעמא דתדירותא. וגם קרא דהעולה לא מוכח אקדימה כלל. רק בתר דידענא קדימה מבבוקר ומקראי טובא דכתיב במוספין על עולת התמיד ידעינן מהעולה דלעולם צריך להקדים התמיד שהוא ראשונה ולרבות אפי' אין התמיד מצוי לפנינו לא נקריב המוספין עד שיביאו התמיד שאין כן הדין בשארי תדירין שאין הקדמתן רק כשהוא לפנינו אבל כאן הוי כאיסורא שלא יהא דבר קודם כו':