אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

ערכין · דף לד.

דף לג:

תוס' ד"ה אמר רב"ח. וי"ל דמ"מ וכו'. הא דרב"ח ניחא דהכי קאמר מה בשל אחרים אני זוכה כבכל הקדשים בשל עצמי לא כל שכן שאזכה כבכל הקדשים. אבל לר"נ צריך עיון גדול דאינו מענין הברייתא כלל. דלדידיה עכ"פ היה צריך לתת קרן וחומש כדין גאולה ואם גאלה אחר אין לו כלל. ולפי הברייתא היה מוציא מיד הגואל בחנם. ומיד הקדש בדמי הקרן לר"י ולר"ש בחנם. ולולא דבריהם היה נראה לי דהברייתא אתיא כמ"ד ק"ק ממון בעלים הם. ושפיר איכא למילף מינהו כרב"ח. ולר"נ משני לדידן דאצטריך הקישא:

שם ד"ה הא קמ"ל. וי"ל וכו'. נ"ל דה"ק מאחוזתו ממעטינן גאולתו שדה ישראל כדלעיל כ"ה. וממילא מתמעט חרמו דאתקש לשדה ישראל. אבל מאחוזתו לא נמעט חרמו כדאמר הא נמי אחוזתו היא. כדכתיב ה' הוא נחלתו ותרגם אונקלוס מתנן וכו':

פה"מ להרמב"ם פ"ו. אחד המקדיש את נכסיו. ולפיכך עלה בידינו עיקר וכו'. עיין כתובות פי"ג וצ"ע:

פ"ט משנה. אין עושין שדה מגרש. ואמר מוכרין לעולם וכו'. אמת הוא דישראל מוכרין לעולם. אלא בהו צריך להשמיענו דע"כ תצא בהו ביובל אפילו תוך ב' שנים. ה"א שא"י למכור שהרי בודאי לא תשהה בידו ב' תבואות:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה