אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
ערכין · דף ו:
גמ' אילימא לדבר הרשות וכו'. ר"ל ואז הוינא מפרש ע"כ ברייתא דלעיל בדלא נשתקע שם בעליה. א"נ ה"א דר"י איירי באם שהתנדב לדבר הרשות. ואע"ג דאמר לבית הכנסת. יש לפרש של חול כדאמרינן בבא מציעא כ"ד ע"א. ופריך אפילו ישראל נמי דבדבר הרשות כל זמן שלא נשתקע שמו ידו שלטת בו טפי משא"כ לדבר מצוה שבטל רצונו מפני רצון המקום. ומותר לשנות לדבר מצוה:
תד"ה אלימא ה"נ הוה מצי וכו'. חידוש גדול הוא דשביק מידי דמפרש בהדיא בדברי ר"י ונקיט דיוקא מאי איריא גוי אפילו ישראל נמי. ועיין ברא"ש וברי"ף פרק קמא דבבא בתרא. אך לפי מה שכתבתי בסייעתא דשמיא בצדי הגמרא ניחא בפשיטות טפי:
ה ע"ב גמ' מ"ש תשעה דלא וכו'. משמע לגמרא דאיירי בשנים כסדרן והיינו שהמולד ביום ער"ה בחצות. ונראית לבנה בתחלת ליל ר"ה. ויהיה מולד שנה הבאה בתחלת ליל שנ"ה משנה שעברה וכשתעשה ט' עבורין יהיה ר"ה ביום שנ"ח וקדמא ג' יומי. ופריך דבשמונה הא קדמי ב' יומי ולא מצי לשנויי במעוברת. דאכתי ר"ה ביום שפ"ו והמולד כשלש שעות ביום שפ"ד. אבל כדמשני ששנה שלפניה מעוברת וחסרה שהיא שפ"ג ושנה זו שנ"ו ויקבע ר"ה ביום תש"ס והמולד בתחלת ליל תשל"ט קדים רק חד יומא ממש. ולעולא ל"מ לשנויי באותה שנה מעוברת ומלאה. דא"כ איכא ה' מלאים ואנן ד' תנן. להכי משני בלפניה מעוברת ומלאה שהיא שפ"ה וזו שנ"ב ויבוא ר"ה ביום תשל"ח והמולד בתחלת ליל תשל"ז ומיותר רק חד יומא. אך צ"ע איך נעשה השנה מעוברת ומלאה ויתרחק ר"ה השני ממולד יותר מיום. ואולי כיון דהתירו לעבר אחד מן החסרון התירו גם במעוברת: