אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
עירובין · דף צד:
תוס' ד"ה ושמואל ול"מ למימר דנקט שתי רוחות וכו'. מפשטא דלישנא דגמרא משמע דסברא כל"ק דלקמן דביותר מי' פליגי. וכיון דסיפא ע"כ ביותר מי' ל"ש למימר דרישא משום י'. ועמ"ש לקמן:
ד"ה שמואל. אע"ג דלא קתני נמי כו'. ונראה דלא קפיד רק בענינא דב' רוחות דתני ליה. דאי הוי בעי נמי אלכסון. ל"ש למיתני ב' דוחות סתמא. ומה"ט לא ניחא ליה בקרן זוית ברישא. ובזה יתיישב מאי דפשיטא ליה כ"כ דשמואל לא אמר כרב בסיפא דמה"ט דלא ניחא ליה ברישא ה"ה בסיפא. ולפמ"ש לעיל דסוגיין כל"ק ניחא בפשיטות. דהא דל"א ברישא כרב. ע"כ משום דסיפא לא מיתוקם רק ביותר מעשר. וכל עיקר מחלוקת שמואל על רב כאן אינה למשמעות דורשין לבד, אלא לחזק דברי' באכסדרה. דכיון דלא ניחא ליה באלכסון. ע"כ ביותר מעשר ומשום אכסדרה: