אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
עירובין · דף צ.
תוס' ד"ה או. גג וחצר ומרפסת. בגרסתנו איתא גם אכסדרה:
בא"ר של בעלים הרבה. ול"נ דשמואל דמוקי להא דלקמן כרבנן ס"ל דדוקא התם דרבים דיירי בעליה ואסור לטלטל מבית לגג להכי שרי מאני דגג מגג לחצר וה"ה לגג חבירו. ומתניתין בשגגו מותר לו. להכי אסור מגג לגג וה"ה לחצר כמחצר לחצר והיינו דאמר לקמן בסוגיין. התם לא הוי יותר מב"ס" דאל"ה לא הוי אסור מגג לגג. ורב דאסר בגג גופיה וה"ה מבית לגג ס"ל דגגין גופייהו דירה לרבנן וה"ה חצירות ואסור מחד לחבריה. וברייתא דלקמן כר"ש. כש"ד דין גגין וחצירות שוה לכו"ע ולפ"ז כיון דקיי"ל כשמואל שם ע"כ קיי"ל גם בהא כשמואל דמחיצות שאינן ניכרות אמרינן גוד אסיק. דדוחק לאוקמי מתני' במחיצות ניכרות כדמוכחא סוגיא דא"כ לא הוה פריך מידי לרב ממתני' וברייתא. ומ"מ אינה ראיה להלכה כיון דאיכא ברייתא כרב. אבל הוא עכ"פ תירוץ דלא תקשי לשמואל מברייתא דכרב: