אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
עירובין · דף סז.
רש"י ד"ה לא תיבעי לך. דלא הוו אוסרין זה על זה אתמול. צ"ע דמ"מ היום אוסרין וליכא ק"ו ול"נ דמחורבה ילפינן:
ד"ה אני אומר מבטלין ול"ד לההיא דלעיל כו'. ר"ל להקיפוה נכרים דחדא לא עבדינן:
תוס' ד"ה שכח דלא אמרו דיורין להחמיר כו'. לשיטת רש"י דעירוב מרגילה הויא כדריסת הרגל לק"מ דהתם הויא כרגל המותרת:
שם ד"ה כמאן. לעיל בשמעתין וכו'. לענ"ד דעירוב מרגילה לא מטעם דריסת רגל אסרה. אלא כיון דאיהי אסורה לטלטל כאן אסירי גם בני פנימית לטלטל כאן. דעירוב הרגילן יחד ואין עירוב לחצאין והוי כבטל לאחד מבני חצר דלא מהני אף לדידיה. להכי שרי לר' אליעזר כיון דכולהו שריין לטלטל בפנימית אע"ג דחיצונה אסורה במקומה דא"י להביא עירובה למקומה דאין בטול רשות להתיר טלטול מחצר לחצר. אבל לעיל הוה רגל האסורה ממש דהא א"י להביא עירובה למקומה ובחיצונה אוסרת דריסת רגלה: