אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
עירובין · דף מז:
תוס' ד"ה והכלים כו' בני שביתה הם יותר מהפקר כו'. בביצה (ל"ט ב') כ' רש"י להדיא שהן כמוהו. ולפ"ז י"ל בפשיטות דקאמר דוקא ששבתו בתוך התחום של בעליהן דאי לא"ה אין להן אלא ד' אמות:
ד"ה חרם. אמאי נקט בין ב' תחומים:
ר"ל אע"כ דלא איירי בסוף התחום:
בא"ד ועוד דאפי' מחיצות של ברזל כו'. שהרי בתחלת העיר כלו האלפים של מים. ול"נ דמחיצה זו הויא גילוי' דעתא טובא דדעתייהו עלה ובלא מחיצה לא מצי למיהב דעתא כיון דאסירא להו ומתרצא גם קושייתם הראשונה דלא איירי בסוף התחום ממש. וא"כ בעיר א' לא מצי למיהב דעתייהו ולישתרי אפי' לרחוקים שבעיר משא"כ בב' עיירות דאסרי אהדדי ולא דמי לעיר אחת דלא מעכב כלל חד אחבריה. דהכא כל חד ממלא בצדו ובהכי ניחא פרש"י דדוקא כשיש מצודה המפסקת: