אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
עירובין · דף מה:
גמ' לא ס"ד דתנן וכו'. משמע שבא לקיים ראית רב יוסף. והיינו משום דלר"ס צ"ל דחפצי הפקר לא קנו שביתה ביו"ט בידי הזוכה. דמה"ט לא מהני ביו"ט סמוך לעיר וזה נסתר ממתני' דכרגלי הממלא דל"ל דאוקמיה ברשותו מעיו"ט ול"ד להפקר בעלמא דא"כ לריב"נ נמי. וקשיא ברייתא. דהא קיי"ל יש ברירה בתחומין אף להקל. ונסתרו ד' ר"ס לגמרי. ודוקא חפצי הפקר לריב"נ דשביתתו רק חומרא בעי מעיו"ט. דביו"ט שביתת הזוכה דמדינא היא. מפקעת ליה. אבל בסמוכין לעיר גם ביו"ט שביתתן כרגלי העיר לב"ה. וכ"פ האחרונים. ובזה מיושב פרש"י ביצה ל"ט שהוא לר"ס. ומ"מ העמידה דלא כריב"נ דלא תקשי למאן דל"ל ברירה להקל אף בתחומין. להכי פירש רש"י שם רגלי כ"א. ובהא ניחא דהוצרך להביא משנה דשל עולי בבל: