אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
עירובין · דף ז.
גמ' ור' יהושע היא נראה מדלא קאמר הא ר"י והא רבנן. משמע דכולו ר"י היא. אלא דגם איהו פסק הלכה בכ"מ כב"ה אך לא משום הב"ק ונ"מ דמאן דבעי למיפסק בחד דוכתא כב"ש עצי למיפסק כמו בכל כללי הלכות בכה"ג. והכי קיי"ל. ופסקינן בקצת דברים כב"ש כמ"ש התוס' בסוכה ג'. ובזה סרה קושית תוס' ד"ה כגון. וכן בפ' אלו דברים הוצרך בברייתא לפסוק כב"ה שלא יבא א' לפסוק כב"ש. אבל קודם ב"ק למ"ל דהא דוהרוצה כו' היינו אם ירצה א' לפסוק בדבר א' כב"ש. דמאי קמ"ל. מהי תיתי דלהוי עדיף האי כללא מכל כללי הלכות בכה"ג:
שם והיכי דסתרי אהדדי לא עבדינן כו'. דברייתות אהדדי המ"ל דדוקא כשעושה דבר אחד שאינו צריך לא למר ולא למר כעין הך דמבוי עקום. אבל כדאמר כגון שדרה וכו' פריך שפיר. וכן בר"ה (דף י"ד) אהא סוגיא. ואיהו הוכרח למימר הכי דאי דוקא בדבר אחד מאי רבותא דברייתא כיון דסתרי אהדדי ומי פתי יחמיר בשניהם והמיקל רשע גמור הוא. אע"כ כנ"ל: