אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
סוכה · דף לד.
גמ' בחילפא גילא חילפא היא ערבה אחר שנשתנה שמה. וגילא ע"ש שפגימותיה עגולות לצד ראשה:
שם כשר להושענא פשיטא. דהא רואין אנו שגדלה על הנחל:
רש"י ד"ם אמר ר"א גרסינן וכו'. לפ"ז ה"ל לאתויי דר' אבהו לבסוף בתר איכא דמתני:
שם ד"ה מאי קראה. מכל מקום. לשטתיה הוא דלכתחלה פסול. אבל להמכשירין לכתחלה ל"ש להכשיר הכל. וצ"ל דפריך ממאי דבמין תלי. דילמא בגדלה על הנחל מאיזה מין שיהיה אפילו צפצפה:
תוס' ד"ה אחת למקדש. סימא וכו'. נ' דלהכי אהני הקישא דכשם שלולב אחד וכו' כר"ע לקמן במשנה. וה"ה למ"ד כפות שתים אחת ללולב:
שם ד"ה ורבנן. ולפ"ז צריך ליזהר וכו'. אבל מאן דמכשיר ס"ל דאפילו לכתחלה דלא כפרש"י לעיל. ונ"ל ראיה לזה מדתני לה במתניתין בהדי נשרו מקצת עלין דכשר אף לכתחלה כדמוכח לקמן ל"ז ב':
בא"ד ומר דריש לה הכי אבל משנתנו מוכחא להיפוך דתנא סתמא של בעל כשרה. ובתר הכי מייתי מיד פלוגתא דמנינא. אלמא דלא תלי בהכי. ונ' דסברה כדברי הברייתא דלקמן דמפרשי לה ר"ז ור"א דנחל הוא סימן המין. כדמוכחי קראי. וכל שהוא סימן המין א"צ להיות באותו שלוקח למצוה כמ"ש סוף ד' ל"ב: שם ד"ה בית הכוסות וכו' בסופו. ולענ"ד אפשר לומר לענין קורט דם. דבהמסס טרפה אף בלא קורט דם שאין מחזיקים דם בבני מעים. משא"כ בבית הכוסות שהוא סוף הכרס. כשיטת ר"ת ז"ל בחולין שם: