אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
סוטה · דף כד:
תוס' ד"ה כשמואל. דתקשי לרב וכו'. נ"ל דרב ל"ל סברא דשומרת יבם עדיפא דלא חסרה. מסירה לחופה. ומסברא דביאה גרועה דש"י עבדה לה כארוסה. וכיון דחזינן דלר' יאשיה רבה הכתוב ומיעט. ע"כ דש"י עדיפא דקנה לכל. וגם לר' יונתן כיון דצריך ב' מיעוטי ע"כ דש"י עדיפא כנ"ל [ודלא כר' יונתן ממש אלא בדינא כוותיה דממעט תרווייהו. אבל מקדים למעט ארוסה מש"י] ושמואל סבר דש"י עדיפא לר' יאשיה דלא מחסרה מסירה לחופה. ולעולם כסברא הפשוטה דארוסה היא. ולר' יונתן ל"ל סברא דחופה. ואמר דחד מיעוטא ה"א לש"י. וה"א דגלי קרא דגרעה מארוסה ואינה מומתת כלל. וגלי מיעוטא תנינא דארוסה לא שתיא. וממילא קשיא ליה שומרת יבם כסברא דארוסה. ומתיישבן כל קושיות התוס' בס"ד: