אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
נזיר · דף ב:
תוס' ד"ה לימא קסבר שמואל. ומשני התם וכו'. לעד"נ דבקדושין דבעינן דעתה והסכמתה. להכי כל שאינן מוכיחות הוו ידים גרועות כמו באין נזיר עובר הכא:
שם ד"ה ואמאי נאה. ומ"מ המצוה רבה וכו'. צ"ע דא"כ הל"ל בקצרה אפילו לר"א הקפר וכו' המצוה רבה על החטא. ול"ל לחלק בין טמא לטהור. גם עיקר הענין אינו מובן איך יהיה ד"א עבירה ומצוה. ואמרו בירוש' אין עבירה מצוה. וכ"ש הכא דענין נזירות אחד הוא. ונ"ל שהמתענה בשבת אע"פ שמצוה לבטל חלומו. מ"מ נקרא חוטא דמסתמא חטא שבא לחלום כזה. וכן בנזיר הרואה יצרו מתגבר הרי הוא חוטא. יזיר בנזיר מצוה הוא. וילפינן לה מקרא דאשר חטא. ע"כ ה"ה בטהור איכא קפידא. אלא הוא שיער בנפשו איזה נזירות הוא צריך וטמא הוא בנזירות יותר משיעורו שצריך: