אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
נדרים · דף צ:
ר"נ ד"ה ואיכא למידק. אינה מותרת לבעלם וכו'. ועובדא דר"נ בגמרא שאני דל"א דבר האוסרה רק בצירוף דברי בעלה. והוא אינו חייב להאמין לדבריה שעיניה נתנה באחר וכן היא אינה חייבת להאמין לו, ודייק טובא לישנא דר"נ שם דאמר עיניה וכו' ולית בה ממשא. היינו דלא משום תקנת נתינת עיניה באחר בעינן למישרה ולאפוקי קדושיה [דל"ש כלל באשת כהן לנכרי] רק דתלינן שעיניה נתנה באחר. והיא אינה אסורה משום דשויה אנפשה חד"א. דל"א דבר האוסרה רק לדברי בעלה: