אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
נדרים · דף סב.
גמ' יהיב לשמעיה לא אכיל. נ"ל דמשום חשש מעשר לא אכיל דשמא אינו הפקר גמור ור"ח דרך עראי אכיל אבל לדידיה הוי כמקח שחייב במזונותיו וחייב לעשר:
שם כל המשתמש בכתרה וכו'. ואף דמתני' היא בפ"ד דאבות נקט לרבב"ח משום בלשצר וקרא:
שם שלא יאמר אדם וכו'. נראה דדריש מדכתיב לשמע בלא וא"ו אלמא דקאי אלאהבה. דתשמע ותדבק הכל באהבה:
שם שרי ליה ל"מ וכו'. דאי הוה ידע הדיין דצורבא מרבנן הוא ודאי הוה מקדימו. וגבי כרגא דמסתמא בני עירו יודעין בו וטועין בדין אמר סתמא לא יהיבנא:
ר"נ ד"ה א"ה וכו' כשם שזכתה לכהנים וכו'. אף דלשאול אסורים היינו משום דטובת הנאה לבעלים: