אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
מנחות · דף צז.
גמ' שמסככים בהם את הלחם. ע' מ"ר במדבר פ"ד דמשמע בפירות שבהם נעשה הלחם כעין סוכה. ועיין מזרחי על התורה שהקשה על פירוש זה דהא לחם לא כתיב הכא ונ"ל דעל השולחן קאי שעל ידיהם יוכך השולחן בלחם ואע"ג שכבר מסוכך השולחן בחלות התחתונות ע"י סניפים כמ"ש במדרש שם לקמן. מ"מ גם על ידיהם מסוכך בעליונות ואשר יוסך דקרא קאי אתרוייהו ובעשיה כתביה רק אקשוות וכן במסעות. ולפ"ז אפשר עיקר הפירוש כאן שמסככין בהם לחם התחתון. ואע"ג דאין זה עיקר כוונת הכתוב נקט הכי לחלק בינם לסניפין שע"י מסוכך השולחן לבד:
תוס' ד"ה שאני. ולאידך לישנא קאמר סתם וכו'. דעת הרמב"ם דצפוי בטל להקל ולא להחמיר. וכל כלים המצופין טהורים. וה"נ פריך ותיפוק ליה משום צפוי. דאע"ג דמטלטל יהיה טהור וכל"ב דסוף חגיגה וא"צ לתרוצי התוס' לל"ב הדחוקים למאד: