אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
מנחות · דף עא:
רש"י ד"ה ה"ל תלתא תנאי. אומר בהדיא לבהמה. צ"ע מאי ראיה דמשום איסור אכילה הא נקיט לבהמה [דל"ל דמאכילה אחר העומר. דא"כ מאי מייתי בפסחים כ"ג להתיר הנאה מהא]. ודוחק לומר דמשום דאפשר בנכרים דייק הכי. גם צ"ע דה"ל לאקשויי מפרק זה בורר. ונ"ל עיקר קושיתייהו דאם איתא דלא מפלגינן בין אדם לבהמה א"כ ר"ש דסבר דגם בתר שהביא שליש תנא שלישי הוא ולא כרבנן דר"מ. ול"ש ר"מ בשיטת ר"י אמרה. ומשני דר"מ בשיטת ר"ע ות"ק כרבנן דפליגי עליה. ומיושב דקדוק התוס' ריש דף ע"ב: תד"ה אימור דשמעת. חדא מילתא קתני. ונראה דלמסקנא דאשכחן ר"ע דסבר דלא הויא קצירה מוקמינן ר"ש כר"ע ור"י כר"מ ואפילו לאדם. ומאכיל לבהמה מלתא באפי נפשה היא בחטין גמורים שנקצרו באיסור או בענין של היתר איך שיהיה: