אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
מכות · דף יז:
גמ' א"ר דילידא אימיה כר"ש וכו'. נ"ל דפרושו כמו יש אם למקרא וכדומה. ר"ל מאן דמצי למילף בסרוסי דקרא כר"ש מצי למילף. ומאן דלא ידע למילף הכי לא ילמוד כלל שום ילפותא:
תד"ה איסור. וא"ת ומנלן לר"ש וכו'. לפמ"ש במקום אחר דקרא דאחותו גלי לן שבכונה חילק הכתוב בין אחותו מצד א' ומב' צדדים לאורויי לן דא"מ מה"ד. א"כ א"ל בשום מקום דצריך למלקות קרא דא"מ מה"ד. דא"כ ל"ל קרא לחלק באחותו. ע"כ דהכא קראי ליתורי אתי ופריך עלה. ומסיק דקרא יתירא וכו' ר"ל דדרשינן רישא דקרא לא תוכל אכולהו כפשטיה חוץ לחומה ללאו. והיתורים כל חד לדידיה. והא דלא מוקמינן להיתורים לחוד. היינו משום דבמעשר ע"כ לחוץ לחומה אתו לא מסתבר לפסוקי לקרא לגמרי ואי לא הוו אתו כולהו בק"ו ממעשר הוינא דריש ליתורא רק חד דמסתבר טפי. ואינך כולהו חוץ לחומה. דכיון דפריט חד ע"כ צריך לפרוט כולן. דלא נימא דקאי רק אהני דפריט. אבל השתא דאתו בק"ו ליכא לאוקמי אחוץ לחומה לחוד דא"כ מוכת דא"מ מה"ד וקרא דאחותו ל"ל. דל"ש לומר דאתי קרא כי היכי דלא נטעי ונוקי להו איתורא. אלא ודאי כי היכי דאי לאו אחותו הוינא מוקי להו איתורא ה"נ השתא. אלא כיון דצריכין השתא גם לאזהרת חוץ לחומה דרשינן להו גם להא אכולהו דכתיבי מקמיה כיון דאפשר למסתבר הכי כנ"ל: