אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

מועד קטן

חגיגה

דף ו.

תוס' ד"ה בט"ו. אלא משום וכו'. ונ"ל דתני הכא מגלה לאשמועינן דבשני הוא במעוברת כמגלה. ועוד קמ"ל דגם בני כרכין עושין כל האמור במשנה אעפ"י שהוא פורים שלהם ואסור במלאכה מדינא או ממנהגא. מ"מ לצרכי רבים שרי. ובהכי ניחא הא דמפרקין המנעל מע"ג האימום דתנא בירושלמי הכא:

דף ז.

תוס' ד"ה א"ר. נראין דר"מ וכו'. לא אדע ל"ל סברות חדשות שלא הוזכרו בגמרא. ובפשיטות י"ל דרבי ס"ל במוסגר לגמרי כר"מ דיכול לשתוק ובמוחלט לא חזי באין שום מעלה כיון דבאשתו עדיף. ומאן דתני איפכא ס"ל דא"י לשתוק. ובגמ' לא הזכירו מחלוקת זו שכבר הזכירוה במחלוקת דר"מ ור"י. ולפ"ז אין מקום לקושיתם האחרונה:

שם ד"ה בהסגר. ל"ש לטהרו. היינו שאין הכהן צריך לטהרו כלל. דלא חזי היינו שאין מי שיאמר דלא חזי וכ"ע מודו דחזי וכדעת התוס'. בהסגר ראשון כ"ע וכו' ר"ל דמודו דלא חזי שאם יראהו טמא א"י לשתוק דהוה כאילו מסגירו שנית והתורה אמרה לא יסגירנו שנית. משא"כ בשבוע שני דלא שייך הסגר כלל:

דף ח.

גמ' אפילו לאורו נמי. ואי כתיב ביום כ"ש דהוה ידענא בבית אלא דצריך לי למעוטי בית אופל. ורבא סבר דמלי אימעטו תרווייהו:

תוס' ד"ה נפקא ליה. דביום ולא בלילה וכו'. ודאי כיון דיליף מופנו לענין טומאה דגופיה כ"ש דאית לן למילף טלי ולא לאורי למעט לילה. גם בדגופיה אלא דצריך ביום כי היכי דניתר לי לבית אופל. דלא הוה ידענא ממשמעותיה רק למעט לילה. הכי סבר אביי לרבי. אבל לר"י דיליף מוביום ולא מופנו. ע"כ סבר דל"ד דגופיה ודלאו גופיה וסבר דה"ה לענין לילה. וצריך וא"ו דוביום] ומ"מ כיון דגלי קרא גם בגופיה ילפינן גם דבר הרשות. להכי אמר משמעות דורשין א"ב ורבא סבר דלענין חתן ודאי לא ילפינן גופיה מלאו גופיה. וע"כ דרבי יליף מתרווייהו קראי כדלעיל ור"י דפליג עליה ע"כ סבר דופנו חידוש כנ"ל. ולא דחינן משום דבר הרשות כלל:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה