אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
כתובות · דף צ:
גמ' והכא הוא דאיכא מותר וכו'. נ"ל דעיקר החילוק בין כתובה לבע"ח היינו דוקא באופן שבני השנים רוצים יותר לחלוק בכל הנכסים. דמצו אמרי למה יגרע כחנו משום שנשארה אמנו חיה אחר מיתת אבינו. אבל בגוונא דמשנתנו שהם רוצים הכתובה הווין כבע"ח. ולהכי אמר הכא הוא דאיכא וכו'. משא"כ בברייתא דב"נ דבני הראשונה אומרים וכו' שפיר מפליג בינם לבע"ח. ובברייתא דר"ש דבאים בני הב'. אין לחלק כלל בינם לבע"ח. להכי מקשי שפיר דהל"ל כיון שיש וכו' דע"כ יש דינר משעבדי דהא אינהו הוו כבע"ח. ומיושבים קושיות התוס' בדבורים ראשונים שבדף צ"ח. ומ"מ קאמר שפיר לקמן ה"א כגון שנשא ג' נשים וכו' אף שלפמ"ש הוו כבע"ח ממש. כיון דבכ"מ באחת בחייו וא' במותו אין כלל כתובת ב"ד. אשמעינן דבכה"ג איכא. ומצאתי בירושלמי לבן עזאי דאמר שבני הא' יכולים לומר לבני הב' טלו כתובת אמכם או נחלוק בשוה. וזה ממש כסברא דכתבנו דאינם יכולים לדחותם. אם רוצים לחלוק בנכסים. עיין שם: