אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
כתובות · דף מו.
גמ' שכרם בקרקע. עי' בירושלמי פ"ה דב"מ דאמרינן אליבא דר"י דבתי ערי חומה ריבית הוא ותורה התירתו. ר"ל ריבית קרקע התירה התורה בכ"מ. דלר"מ דפ"ג דמגילה דשרי רק בבית אמרינן דאין בזה ריבית דביתא עם דיורא דאירא. ור"י מתיר הכל בקרקע. והכי סבר ר' ירמיה דבעי אליבא דר"מ. ועוד נראה לומר דבעיתו משום דלא קנו הקרקע כלל דאינה נגזלת. דזה הוה כגזילה ושוחד שחייבים להחזיר. ואע"פ שבנתיבות ל"ס הכי מ"מ נר' כמ"ש, ואפשר דגם הוא מודה בהזימום:
תוס' ד"ה אתיא. ולא בפחות מש"פ. והא דלא חשיב ליה בהדי ה' פרוטות משום דמד"ס אין חלוק בזה בין פרוטה לפחות:
באו"ד אבל אם אדם וכו' צע"ג דא"כ אפילו לוה מחבירו מעות ונותן ריבית בקרקע לשתרי כיון דל"ד לכסף ואוכל דקרא. ואי נימא דרבתה התורה אף ריבית דברים א"כ מאי מבעי שכרם בקרקע מהו הא משימה דנשך יליף דצריך שכירה. נימא דומיא דנשך דאף בדברים, אך באמת מוכח מדר"י דריבית דברים מדרבנן הוא. וע' בר"ן. ואולי גם קרקע כן כיון דלא ידעינן דכסף ואוכל האמורים לאו דוקא הם. דהא גם דברים לא נתרבו מה"ת: