אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
כתובות · דף מב.
תוס' ד"ה או דילמא. בסוף הסוגיא וכו'. נר' דלרש"י ר"ל לאביי להורישו לבניו. ודאי לא הוה ממון עד שיוגבה מדס"ל במתני' שהן לעצמה. רק לענין קרבן שבועה בעי. כיון דכבר הרשיעוה אלהים. אי דמי ק"ש למוכר או לירושה [ולהכי לא בעי אליבא דרבנן] ורבה פשיט במסקנא להיפוך. דק"ש פטור מוכחש, ולהורישו ממונו הוא. ולאביי ניחא דתני יצאו אלו וכו' וכן דיוקא דר"ש פוטר לפי שאין וכו' כיון דלא יצא מתורת קנס לשום ד"א: