אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
כתובות · דף כב.
תד"ה תרי ותרי. גבריה אחזקתיה, כה"פ חולקים על סברא זו. והטעם נ"ל דל"ד להעדים גופייהו שלא העיד שום אדם שהעידו שקר. דעדות אחרונה אינה אלא הכחשת הענין ולא על העדים הם מעידים דאל"כ היו נאמנים אפילו על מאה. אלא עיקר העדות לא על העדים וממילא לא מפסלו העדים מספק [ולא כר"ח דאמר בהדי סהדי שקרי ל"ל. ר"ל דאפילו אין על העדים פסול פסולים מחשש שקרות]. משא"כ בב' אומרים גזל וב"א לא גזל. הרי ספק פסול בעדות העדים ולא מפקינן ממונא בזאת העדות:
באו"ד ממילא מתכשר וכו'. צע"ג דאטו יפלוג ר"ח על הפשוט בכ"מ דתרי ותרי הוי ס' לחומרא מד"ת או מד"ס. ומשנה שלימה בסוטה. ואולי סברת ר"ח רק לעשות עדותן כספק. ע' תוס' ב"ק ע"ב: ע"ב תד"ה הבא עליה. ואומר ר"ת דחזקה וכו' ולהכי לא הוי הולד ספק ממזר: