אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
כתובות · דף יד:
תד"ה וניחוש. אפילו למ"ד וכו'. לו"ד בדבור זה ושלאחריו. נ"ל דלמ"ד אין כותבין. הוי כתיבת כתובה במקום שכותבין תקנה לבעל שלא תגבה כמה פעמים עד שתוציא הכתובה. ומתישבא ג"כ קושיתם בד"ה מאי איבדה. דגם נשרפה לא תגבה בלא כתובה במקום שכותבין למ"ד אין כותבין שובר. וע' ב"ב קע"א ב' דמסתבר טפי שיאכל לוה וחדי. אי לאו סברא דעבד לוה וכו':
שם ד"ה ותו. אע"ג דלכאורה וכו'. לעד"נ דהך ותו פריך לכו"ע. אפילו למ"ד כותבין שובר ואיבדה ממש. מ"מ ל"ל כיון דאפילו הטמינה גביא. וידענא דאף נשרפה דליכא שום ריעותא צריכה עדי הינומא. ולהכי סיים אבל אברייתא לא כי קושיא. ול"א כי קושיין כבכ"מ. לאפוקי מקושיא בתרייתא דמשמע כפי' ר"פ. ונ' דאקושיא דהיינו נשרפה מ"ל דרבותא היא. דאיבדה בידים הוי רעותא. וגם הפסידתו שיכולה עתה לגבות כ"פ בעדים. אלא דסמיך אקושיא אחרינא: