אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
כתובות · דף ב:
רש"י ד"ה לא שמיה מתיא. נפסלה מהיום. הדברים מתמיהין. דפשוט יותר מביעתא בכותחא דכיון שמותרת לשוק פסולה לכהונה. ונראה דרש"י סבר דכל היכי דהוה גט מד"ס כשרה לכהונה דעקרו רבנן לקדושין. לכן כתב דהוי כאילו לא בא כלל והוי גט ד"ת ופסולה לכהונה. וע' גיטין ע"ט ומש"ש:
תוס' ד"ה לפיכך כדמשמע בירושלמי. ע' בירושלמי אמתני' דהגיע זקן דאפילו מתו בעליהן אפ"ה אוכלות משלו. וראייתם צע"ג. וכן קושיתם אמאי לא פשיט וכו'. הא התם פרש"י אליבא דהלכתא דאסיק הכא:
שם ד"ה ודלמא. ה"ל למינקט חלה. צ"ע דלמא לרבותא נקיט. דאפילו מת דוקא משום אונס. אבל ישנו לאחר מיתה וכן להיפך דתני תנאי לומר דאפילו בתנאי רק משום אגל"מ. וי"ל דמיתה לאו משום אונס הוא. דהא תני בתוך י"ב חודש דמשמע אפילו ביום האחרון שאין לו שהות לבוא. ומסיפא מוכח שפיר דאין אונס. דהא משמע בכל גווני אף ביום ראשון:
באו"ד אלא ה"ז גיטך לאחר מיתה. לאו דוקא האי לישנא. עי' גיטין ע"ב ע"ב: