אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
כריתות · דף כה.
תר"ה הא וכו'. נראה דהכא הוי כאשם תלוי שנודע שחטא וא"י להביאו. ומודו כו"ע שאינו יוצא לחולין. ופשוט הוא. אך נראה דלאביי בפ' נגמר הדין דאמר טעמא דמועיל הזמנה בעגלה ערופה משום דהוה אורחא עיי"ש. ל"ש היכי שנמצא ההורג כיון שדרך למצוא הרוצח כמ"ש הכ"מ בה' רוצח ל"ש סברת אורחא. ובהכי ניחא דלא מתוקמא מילתא דאביי התם כתנאי. דלכו"ע ירידתה אוסרתה ולא כמה שכתב בשער המלך הלכות רוצח. וטעם הרמב"ם ז"ל בנמצא ההורג. על פי הירושלמי פ"ט דסוטה דתצא מקדושתה. וטעמא נ"ל משום דלב ב"ד מתנה. והכא לא משני הכי. משום דרה"מ תלמידו של ר"ח ולית ליה הך סברא בשבועות פ"א: