אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
כריתות · דף יא:
תד"ה הכי קתני. דכדרכה ושלא כדרכה. ונראה משום דישן פטור בכל עריות וא"צ לדמות לישן כדרכה בשפחה דוקא. וזאת כונת הגמרא. נמצא מתכוון וכו'. ר"ל דכל פטורי השפחה נוכל לדמות לאין מתכוון דכל עריות. דאיכא אין מתכוון דפטור בעריות והיינו ישן:
וכבר אמרנו דניעור שלא כדרכה כישן בכדרכה בשפחה וישן כדרכה הוא כישן דבכל העריות ונמצא שניעור שלא כדרכה כישן בכל עריות:
שם ד"ה ואשה אומרת. אי מהימנא לך וכו'. נ"ל דודאי התם אי הוה אמר התם בתר דשתק דילמא גזלנא הוא לאו מידי הוא לאביי. דכיון דשתיק כבר נאסרה. אלא דהכי קאמר ליה אי מהימנא לך אפקה. ואי מספקא לך בגזלנא לא תיפקה דילמא יגלה דגזלן הוא. ואז ודאי לא תהני שתיקתו. כיון דלא ידע אז דגזלן הוא. ושחיקת האשה אינה כלום. כיון דאומרת טמאה קיי"ל דתביא ראיה: