אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

יומא · דף ו.

דף ה:

גמ' ל"צ דאקדים. פרש"י צ"ע. איך אפשר לחגור האבנט אחרי שחגר בחשב האפוד על המעיל. וגם דחוק הוא לפרש פלוגתא דכיצד הלבישן סתמא על האבנט לבדו. ולו"ד ז"ל היה נ"ל דמשום שהאבנט הוא הבגד השני מסדר ההלבשה כתב באבנט אהרן ובניו בב"א. ר"ל לא הלביש לאהרן האבנט עד שהוצרך להלבישו גם לבניו היינו אחר לבישת הכתנות חגר אבנט להאב ואח"כ לבניו. ואח"כ הלביש לאהרן המעיל וחושן ואפוד ומצנפת. ואח"כ הלביש לבניו מגבעות. ואח"כ הציץ לאהרן. דילפינן מצנפת מכתנות ואבנט. ואולי כיון דמגבעות הבנים במקום מצנפת וציץ דאהרן היא, שהיתה גדולה ממצנפת דאהרן כמ"ש התוס' בכ"מ. לכן היה צונפה אחר ציץ דאהרן. ולפ"ז יובנו דברי אביי כן. בכתנות ומצנפת כ"ע ל"פ. היינו דבגד ראשון אהרן ואח"כ בניו וכן אחרון, רק באבנט פליגי אדאהרן אם היה קודם לכתנות בניו. או אבנט בניו קודם לשאר בגדיו. וה"ה דהמ"ל דפליגי בכתנות בניו אם קודמין לשאר בגדיו. ובמצנפת אהרן אי קודמת לבגדי בניו. אלא משום דבאבנט פליגי בדכולהו נקיט הכי:

רש"י ד"ה אי לר"י. לא היתה קדושה. וכיון דל"צ קדושה לפני כ' אפשר להפרישן במקום אחר שאינו קדוש כלל כיון דעכ"פ לא הוי בפתח אהל מועד כמלואים:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה