אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

יבמות · דף לט.

דף לז:

רש"י ד"ה לפלגו בחייה. הואיל וטעמא וכו'. אבל בנכסי צ"ב דספיקא הוא ודאי לא אכיל פירות. דאין ספק מוציא מידי ודאי. כדלעיל. וכן דעת הרמב"ם. ובחנם תמהו עליו:

שם ד"ה ביאת קטן. מדקפריך וכו'. אין ראיתו מדלא אקשי אשנויא דשהויי מצוה דלייבם לאלתר. דא"כ הל"ל לשון המקשה דקאמר נינטר וכו'. ועוד לאו ראיה הוא כמ"ש הרשב"א דאפשר בפחות מבן ט'. אלא מדקאמר שהויי לא משהינן והאי נמי שהוי הוא דעד שיגדיל אין הקנין גמור. ול"ב לאתויי מהא דמייתי מהא דמהלכין. כמ"ש הרשב"א. דאפשר דבקטן ממש מ"מ נמי פליגי:

תד"ה ובחרש. וה"ה דה"מ למנקט וכו'. ול"נ משום דאי בעי לחלוץ שומעין לו ואם המוכה שחין גדול כופין אותו:

שם ד"ה גבי אחין. אפי' לא רצו. ונ"ל משום דהמ"ל דמשום הכי כופין משום דעדיפא חליצת גדול תרי דרגי מדקטן. ול"ד לחליצת גדול לגבי ביאת קטן דאין כופין. דלא נחית רק חד דרגא. וגלי קרא דאין כופין בחד דרגא כמו ביבום לגבי חליצה. להכי אמר דודאי לא רצו דומיא דלא רצה. דלא רצו כלל ואי בעי חלצו להכי פריך כי ל"ב מאי הוה ליכפינהו:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה