אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
יבמות · דף לז.
תד"ה או כל. אבל בפ' אלו טרפות וכו'. נ' דל"ד כ"כ מציאות להעדר:
שם ד"ה רוב היולדות לט' וא"ת מה מועיל וכו'. א"א לפרש כל דבור זה. אלא דפשיטא להו דהבחנה תלי בג"ח מעת התשמיש. ואע"ג דאמר לשליש לאו דוקא הוא. להכי הוה ניחא להו אי נימא דגל היולדות עוברן ניכר וכו'. אלא כיון דאמרינן רוב ק"ל דא"כ גם עתה יבוא לידי ספק וז"ש ואין לומר כיון וכו' ר"ל דכיון שלא הוכר עוברה אמרינן דאינה מעוברת. וגם מהאחרון לא תלד לשבעה ולא יולד ספק. אכל תוך ג' חיישינן דלמא מעוברת היא ויוכר עוברה סוף ג' ולא נדגיש בדבר ויבוא לידי ספק. לכן כתבו דאין לומר כן. דודאי אם לא נדע בבירור שלא הוכר עוברה נסמוך ארובא דלט' ילדן וע"כ דחיישינן דילמא לא יוכר סוף שלש והיא תלד לסוף ט' למיתת הראשון ותבוא לידי ספק. אף דמיעוטא הוא וא"כ צריך עוד ג' ימים. ובהכי ניחא דיבמה מתיבמת בסוף ג' בצמצום דבהכי סמכינן ארובא. כיון דא"א לבוא לידי ספק: