אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

יבמות · דף כט:

דף כח:

תוס' ד"ה אלא לענין. דעביד בה מאמר. ול"ש למפרך השתא אשה דעלמא וביאה בע"כ לא מהני וכו'. דאיכא למפרך מה לקדושין דעלמא שכן באו על אשה דלא מהניא בה ביאה בע"כ. תאמר במאמר שבא על אשה דמהניא ביאה בע"כ קודם המאמר. ולהכי ניחא גבי הפרת נדרים שבאו ג"כ על אשה שיכול להפר קודם המאמר אלא משום ברירה והיא נסתלקה מחמת המאמר. ולא ניחא להו כפרש"י דלענין גט בעי אי סגי בגט. דל"ש למפרך מארוסה דהא סגי לה בגט. דא"כ צ"ל דהא דאמר גבי נדרים אא"ב נשואין עושה שפיר. ר"ל דלא כרבא ואביי. ולא משמע כן מלשון הגמרא אא"ב דמשמע דקאי אבעית רבה. ומסוגיא זו ראיה ברורה דשומרת יבם אינו מטמא לה. דאין לך מחזק ירושת היבם לשומרת יבם יותר מאביי גופיה אליבא דב"ש. וגם איהו ס"ל דבמאמר זיקת יבמין לא פרחה, וגם הא אמר לרבה. ורבה ס"ל לקמן דאין כח בידי חכמים לעקור דמה"ת בקו"ע. וע"כ דלקטנה משום מת מצוה. וע"כ דאינו ענין לשומרת יבם דהכא משום אחוה קא ירית. ודנפלו כשהיא שומרת יבם נוטלין קרובי האב מחצה עכ"פ. ולא שויא מת מצוה. וכ"ש לדידן דאינו נוטל כלל באותן נכסים. וצע"ג על הרשב"א בתשובותיו הובא בב"י יו"ד סי' שע"ג. וביותר על השו"ע שהעתיקם ואיהו פסק באה"ע סי' ק"ס כרש"י והרמב"ם עיי"ש. דלא שקיל אלא פיגא מנצ"ב. דזהו פחות מאביי אליבא דב"ש. והרשב"א אפשר לשטתו דפסק כרבא וכפרש"י בכתובות דאף לב"ה שקיל כל הנכסים. ומעדיף כת ירושתו מאביי אליבא דב"ש. אבל על השו"ע צ"ע:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה