אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
יבמות · דף יד:
גמ' בני חייבי לאוין נינהו. למ"ד דב"ה מלצרור נפקא להו איסור צרה. וב"ש ע"כ מוקו לה להיכא שנעשות צרות זו לזו בזיקה. וב"ה לא אסרי בכה"ג רק משום אחות זקוקתו. ואם מתה אחת מיבם שניה. אבל הכא לר"ש איירינן דס"ל אפילו לב"ה לצרור להיכא שנעשו צרות בזיקה אתי. ומ"מ קשה דהא היכא שהאחת צרת ערוה לב"ה מיבמין השניה. ולב"ש אין לקוחין באחת מהן:
תוס' ד"ה ובספק א"א. דבהדיא חשיב וכו'. וברש"י ד"ה גט ישן משמע דל"ג לה. ומפרש גט ישן בכה"ג כדי ליישב תמיהת התוס' בדבור שאח"ז והיינו לל"ק של פרש"י הכא. ולישנא אחרינא א"א ליישב רק לל"ק דבגיטין שם דלא תנשא לכתחלה: