אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
חגיגה · דף ח:
גמ' הרי אמרו אף טופלין וכו'. לפרש"י קשה טובא בסוגיין. מאי פריך הרי אמרו. כיון דיש ברייתא דמערב דוקא. ועוד מאי פריך כמאן. הא שרי למעבד כב' קולי דלא סתרי. וגם לשון מתנייתא ל"פ קשה לפירושו. דעכ"פ פליגי בבהמה. ולפענד"נ דברייתא דמערב אפשר לפרש גם על בהמה לבהמה. אך עכ"פ מוכח מינה לפחות דמעות למעות ש"ד. וז"ש הרי אמרו וכו' וליכא מאן דפליג. וע"ז אמר כמאן וכו' דאינהו סברי דפליגי וא"כ מאי מקשי. וכ"ת וכו' מתנייתא ל"פ. ר"ל ותקשי גם לדידהו כיון דמצינן לפרושי בלא פלוגתא הא מוכח מב' מתנייתא דשרי בכל גווני. והא קתני וכו' דעכ"פ פליגא ברייתא אדינא דטופלין מעות. א"כ שפיר מ"ל אמוראי דברייתא דשריה בהמה לטעמה דאסרה מעות. אבל תרוייהו לא שרינן. ומשני דשיעור אכילה קאמרה וליכא פלוגתא כלל. ומקשי שפיר אמאן דאסר בהמה:
תד"ה מי שחגיגה. שמחה מהר עיבל. נ' דמקרא דושמחת לפני ה' הוה ילפינן מהר עיבל דשלמים דוקא. ומיתרון דושמחת בחגך מרבינן כל קדשים אבל לא חולין דלהכי אהני גזרה שוה דהר עיבל. וצריך מיעוטא דבחגך לעופות ומנחות: