אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
זבחים · דף קג.
גמ' ואפילו לר' יהושע וכו'. נראה דכ"ש לר"א דיתפוס בשר לדמיו לבדק הבית. שמוכרין לבד העור והעור יפול לבדק הבית כדי שירויח הקדש העור שהקונה לא ינכה עבורו כלום כי לכהן הוא. וכן דעת הרמב"ם:
תוס' ד"ה אין לי. וי"ל וכו'. דבריהם לא נתבארו כל צרכן. ועיין דבריהם בב"ק שם. וכונתם כאן ושם לדבר א'. דגז"ש דלה לה בשפחה כתיבא. דשפחה דומה לאשה ועבד כ"ש דלא קיל. ואפשר דחמיר. לכן גבי מצות דבלא קרא אין לחייבו כלל אהני גז"ש למעבדיה כאשה. ובמאי דאשה פטורה. עבד בכלל גוי לפטורא. וה"נ גבי עולה אי הוינא ממעט גוי ואשה הוי ג"כ עבד בכלל. אבל בעדות דכתיב אנשים וגם עכו"ם בכלל דאינו תלוי בנאמנות. אלא גוי נתמעט מאחיו ועבד אחיו במצות. והכא צריך רבוי לגוי לפי שעולת בני נח אינה טעונה הפשט לכו"ע. עיין ירושלמי מגילה פ"א הי"א: