אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
זבחים · דף צ:
מתני' וכולן הכהנים רשאים וכו'. דוקא כהנים. אבל בהנך דאכלי ישראל איתא קפידא בקצתן כפסח ואיל נזיר:
תד"ה תקדום. חה"ע קודם לה. י"ל דחה"ע אינה קודמת לעולת בהמה אלא להבאה עמה בלבד מגזרת הכתוב. לכן אמרו במתני' חה"ע קודם לעה"ע ולא אמרו לעולת בהמה. ובזה יובנו ד' אנשי מערב עיילא בה עו"ב בחה"ע ואגבהתה ממעשר. דכיון דאיירינן בחה"ע ועו"ב דבהדדי והכתוב עשאן כאחד שסדר ההקרבה חה"ע תחלה ואח"כ עו"ב ויש בזו ההקרבה מין זבח וכליל שהוא קודם למעשר:
שם ד"ה תדיר. בעבודת הדם איירי. צ"ע דניליף מיניה דתדיר קודם למקודש כדילפינן מינים הקדמת תדיר. אך למאי דמסקינן לעיל דחג כמשפט כתיב בהו. ונראה דכולהו מועדות ור"ח הוקשו להדדי. א"כ ליכא למילף מידי מקדימת עולת תמיד לחטאת מוסף כיון שאף עולת מוסף קודמת לה: