אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
זבחים · דף עא:
תד"ה ויביא. וכן מוכח בגמ' וכו'. בגמ' אמרינן בהדיא דמתני' לא מוכח בכמה. אלא משמע להו דמ"מ למאי דפרש"י דבמשהו ה"נ מפרשינן לגמרתנו. אבל רש"י פירש בהדיא סוף ע' דבאחד אחד איירי. וטעמו דכיון דל"פ ר"א ואמר דכיון שנפל מום באחד הותרו כלם. ע"כ לא איירי ברוב כשרין אלא ברוב פסולין או בא' א'. ול"ד למיתה. דכיון דאנתקו למיתה גזרינן עלייהו לכ"ע כדמוכח בכמה משניות ממס' קנין. והא דאמר לקמן ע"ד רב דאמר כר"א. לא דפליג אהך מתני' אלא דמר"א מוכח לדיניה:
שם ד"ה דהדיוט. מכמה משניות וכו'. דבריהם צע"ג. דהא אדהכא פריך וליבטלו וכו' והתם משום דככרות דבעה"ב נינהו או משום חומרא דע"ז: