אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
זבחים · דף סז.
רש"י ד"ה נחית ר"א. כדמפרש ר"א וכו'. צע"ג דהא סתמא דגמרא ל"ס דהא דר"א:
תוס' ד"ה ועולת העוף. מתוך דברי ר"א וכו'. נראה דפליגי בהכי תנאי דמתני' ודברייתא. תנא דמתני' דלא שני ליה רק משום שיש בו איסור ע"כ ס"ל דבחד שנוי לבד השם מימשיך. וצ"ל בחטאת משום דמליקה בכ"מ כשרה ומצותה בסימן א'. אבל לתנא דברייתא דבעי ב' שנויי לבד השם סגי בחטאת חד טעמא ובעולה צריך ב' טעמי דנימשוך. פסול המליקה ופסול המעשה שמצותה בב' סימנין. אך י"ל דלא פליגי. אלא דלתנא דידן שהוקשה לו מקדשים סתם דחטאת בכלל דפסולה בסימן א'. לכן די בשנוי א' לבד זה. וברייתא דתניא באשם דכשר לר"י שלא לשמו תניא ב' שנויי. וזה יעלה כפירוש הר"ח שבתוס'. ובהכרח הכלל מלשון הברייתא והמשנה. אך מדנקיט רבא לעיל שנוי בעלים ולא נקט חטאת שלא לשמו נראה דלתנא דברייתא בעי ב' פסולי לבד השם: