אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
זבחים · דף ס.
גמ' קדשי קדשים מנלן. די"ל מנחה שאני דגם שיריה ראוין היו מתחלה למזבח. ולא הוקשו שאר קדשים רק במה דשייך בכל או"א:
תוס' ד"ה ואומר קלעים. וזו היא תימא וכו'. נ"ל דמ"ל שהמסך היה עודף על רוחב השער אלא דתקשי קרא בפ' ויקהל שהובא בגמ' שם. ולכתף השנית מזה ומזה וכו' דמזה ומזה מיותרין. ע"כ לאורויי שהגיעו ט"ו אמה דקלעים עד שער ממש. ומשני שפיר דבגובה כתיב ומיתר מזה ומזה להורות דגובהן ורחבן היה ט"ו מב' צדדי השער. אבל לא הגיעו עד השער כנ"ל:
שם ד"ה מודה. יסוד מעכבן. וי"ל דלא מעכבי רק שיהיו במזבח וכעין שכתבו התוס' לעיל לענין הקטרה. אבל ארב למאי דס"ד דלא מודי בדמים ה"ל לאקשויי. אלא ניחא ליה למפרך דרב אדרב:
שם ד"ה אתיא. אלו חטאות ואשמות. נראה ברור דכולהו אמוראי דס"ל בתר למד אזלינן לא ס"ל דם ובשר חדא מילתא היא והוי בכור דבר הלמד בהיקש ואינו מלמד בהיקש. וגם בבנין אב מספקא לן: