אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
זבחים · דף מא.
גמ' שהושוו מעשים למעשים. יפלא בעיני כל יודע בטיב ק"ו שבש"ס בכ"מ שלא נראה כזה דניליף בלמד יותר מבמלמד. דבמלמד הושוו רק במה דכתיב בהו. ואף מאן דל"ל דיו לא יליף כה"ג שאין צד חומרא זו במלמד כלל. והפר ושעיר שניהן שוין שלא נתרבו רק לכתוב בהו. ואיך ילמדו זה מזה לאת בדם וטבילה דל"כ בהו. לכ"נ פירוש אחר בסוגיא. דסבר ר"י דשעיר יו"כ דומה לשעירי ע"ז דאתו מהחטאת לפי שמכפרים עבירה ידועה וגם שעיר יו"כ הפנימי מכפר על שיש בה עכ"פ ידיעה בתחלה. ולא אימעטו מלו רק דרגלים ור"ח וחיצון דיו"כ דבאין בלא ידיעה כלל לר"י בשבועות ט'. וז"ש כאן ואתי ליה שעיר יו"כ וכו'. ר"ל מההיקש עצמו שבאו שעירי ע"ז [ויותר נכון לפ"ז גרסת ס"א "נמי"] ובא פר יו"כ מק"ו. מה שעיר הוקש לפר. פר לפר לא כ"ש. ופריך מק"ו. אתמהה. וכי דבר וכו'. ופר יו"כ לא אתי מהקישא דעיקר כפרת דמו הוא אדחיצון כמ"ש ספ"ק דשבועות. ולרבנן דפליגי אר"י סברי דצריך רבוי לפר אף דמכפר על דברים שיש בהו ידיעה קצת. וממילא אתרבי נמי שעיר דדמי ליה בהא. ומ"מ לא ילפינן מיניה שעיר החיצון שאין בו עבודת פנים כלל. ולשעירי ע"ז ל"ד שמכפרים עבירה ידועה לגמרי. משא"כ בחיצון שאין ידיעה בתחלה שצריך במקדש וקדשיו: