אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

זבחים · דף כא.

דף כ:

גמ' ארחב"י עי כיור וכו'. סוגיא זו נסתם דרכה לפני עפ"י המפרשים הראשונים ז"ל לרוב הדחוקים ותמיהות וחדוש סברות וגזרות שלא נזכרו בגמרא. והנני לבארה כאשר שם ה' עם לבבי. ולדעתי הדרך סלולה ונכונה. זה נ"ל ברור דלראב"ש אף אי ס"ל פסול לינה במים ל"ש בשה"ח כמתירין כלל. כיון שיכול לקדש כל הלילה לצורך מחר לא פסקה קדושתן ועבודתן כלל. ולא פליגי רק לרבי דס"ל שבבוא השמש פסק כתו למתירין. להכי ארחב"י דנפסלין להם. ורח"א כיון דעכ"פ חזי לאיברין לא נפסלו רק בעה"ש ככל קדשים. ומימרא דר' יוחנן מפרש כרחב"י אלא מוסיף עליו ג"ר שקוע. ר"ל שלא ישקעו ולא יועיל שיקועו אחר שה"ח כלל. אף לאיברי מחר. שמא יעבוד בידיו מתירין וגזרה נכונה וקרובה היא שלא לקדש לחצאין. וז"ש כיון ששקע שוב אינו מעלהו ר"ל כיון ששקעו בסוף היום אין מעלהו כל הלילה. שאם יעלהו לא יוכל לקדש למחר כלל. אבל כל הלילה יכול לקדש בלא שקוע וה"ה אם שקעו והעלהו. והן דברי ר"א בשם ר"י. ופריך מאידך דר"י דתה"ד. וקאמר בשלמא לרבא דמוקי לההיא כראב"ש ולא לגמרי כוותיה. אלא כדלעיל ראה ר"י וכו' ניחא דהך דהכא לרבי נתאמרה. והא דמשכיה דאילפא נמי יש לפרש כרבי כנ"ל או כראב"ש וכב' הצדדים דהוינן בה לעיל. אלא לאביי דמוקי גם לההיא כרבי אלא דמחלק משום לאסר קרות הגבר קשה מ"ש וכו' דלא משקע לים. דס"ד שהקידוש לתה"ד במים שלא שקעו כלל ומשני מסלק והדר משקע. ר"ל לצורך תה"ד מעלין ואין חשש בהעלאתן כיון שהוא אחר קרות הגברי. דל"ח לפסול דרבנן. כשלנו הידים. ה"נ ל"ח להלנת המים כל שלא עלה עליהם עה"ש דהא בהא תליא כנ"ל. ולהכי כשרין הידים שמקדש בערב למתירי ממר וכן המים כשמשקען קודם עה"ש ופריך אי הכי וכו'. ר"ל היכי לוקי אביי גוונא אחרינא דהוינן בה אליבא דאילפא דא"צ לקדש. כדמפרש לה אביי ודאי אליבא דרבי כדס"ל לר' יוחנן אליביה. וה"ק מקדש ממנו לעבודת לילה היינו תה"ד אחר קרות הגבר ולמחר א"צ לקדש אע"פ שלנו המים בחשכת ליל קודם קרות הגבר כיון שלא עלה עליהם עה"ש. ומאי בינייהו. ומשני מצות שקוע א"ב. דלר"י לכתחלה משקעו וז"ש כיון ששקעו שוב אינו מעלהו ר"ל עד קרות הגבר. ואפשר דגם בדיעבד אם לא היו המים משוקעים מבערב עד קרות הגבר אסור להשקיען לצורך מחר דמצות שקוע מבערב דוקא. אלא יוכל לקדש מהם לתה"ד ויועיל גם למתירי מחר. ור"י יליף לה ממתני' דתמיד דמייתי לקמן דמוכח שהיה מעלה הכיור לתה"ד. ומה ענין העלאתו באמצע הלילה ומה תועיל שקיעתו אחר שמעלהו בלילה. אם לא דלאחר קרות הגבר הוי כיום לזה. וכן לרבא אליבא דר"י צריך השקעה עד תחלת עבודה השייכה ליום ומינה יליף ר"י לראות דברי ראב"ש במקצתן. ולר"ח לא היתה השקעה לכיור כלל עד סמוך לעה"ש אחר תה"ד היה משקיעו הכהן המרים שמא עד שיגמור ויבואו אחיו יעלה עה"ש ויפסלו המים ולא היה מעלהו ואחיו הכהנים העלוהו וקדשו והורידו שנית אם לא עלה עוד עה"ש:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה