אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
זבחים · דף ז:
גמ' אף פסח לא תחלוק וכו'. נראה דדוקא בפסח אמרינן בכה"ג דמצוה דידיה ע"כ ל"ד לשלמים. דאם כשר הוא עלה ע"כ לשם חובה. דאלא"ה אין בעלים ומנויים שיאכלוהו ועיקרו לאכילה בא. הלכך מסתבר להשוות לשלמים לעכב דלא ניהוי חילוק בין זביחה לשאר עבודות כשלמים. אבל בחטאת חלב דאי הוה למצוה הוה ממש כשלמים צריך קרא לכל עבודות דלא נימא דלמצוה כשלמים. ומתישבא קושית התוספות ח' רע"ב. וכפירוש הרמב"ם בפסח לשם חולין דפסול מה"ט דלא עלה לבעלים. ול"ד להיקש דתנא דבי חזקיה כתובות ל"ה. דהתם כתיב יומת במכה אדם ול"ש להקיש לאדם לחיוב ממון ועוד התם ל"צ היקש לחיוב. אבל הכא צריך היקש למילי אחרינא: