אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
הוריות · דף ה:
גמ' תלוי בקהל מנ"ל וכו'. נ"ל דכל הלמוד אינו אלא אהא דל"ב ב"ד במעשה ככהן משיח וכנשיא. ויליף מדכתיב מעיני וכו' נעשתה נראה דלא הם העושים. וז"ש דאי הוה כתיב לכל העם לחודיה ה"א דאתי להוסיף דבעינן רובא דעם בהדי ב"ד. ומתישבא קושית התוס':
רש"י ד"ה אמרי הכא במ"ע. דכי הויא רובא וכו'. דבב' גווני יש לדרוש הך דעל כל קהל וקהל. או דבשבט אחד מייתי או דבחטאו רובן מייתי כל שבט ושבט. ואתיין תרוייהו דהי מנייהו מפקת. ומ"מ תרווייהו בהדדי לא דרשינן. להכי היכי דליכא אלא רוב גמור לא מייתי אלא חד:
תד"ה הנני. תימא דשביק וכו'. ונ"ל דאי מהתם ה"א דקהל קאי על יוסף שיחלק לשנים. ולהכי קרי ליה קהל גוים ב' שבטים איקרו קהל וחד לא מיקרי אלא גוי. אבל הכא כתיב הנני מפרך וכו' דלא שייך רק על העתיד להולד. ועוד נראה דאי מההוא קרא ה"א דבנימין לחודיה הוא דהוה קהל ולא ניליף מיניה שאר שבטים. להכי מייתי הא דאמר יעקב ליוסף אודות מנשה ואפרים שעושה אותם כשבטים דליקרו קהל כמ"ש לו הקב"ה על בנימין ויהיו גם הם כראובן ושמעון אלמא דילפינן כל השבטים מבנימין. ומקשי דלמא דוקא כולם ביחד מיקרו קהל ואמר יעקב ליוסף דגם חד מבניו יעכב. ומשני וכו':