אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
ברכות · רא"ש פרק ג
ס"א וכ"מ בירושלמי וכו' ר"ל שם מוכח דלא כי"א דפטור ורשאי. רק או חייב או אסור. דקאמר אי מפני כבודו אסור והדר פשיט מדתניא פטור וכו'. והא דלא פשיט מאיסור ענית אמן. נ"ל דהוא ג"כ מה"ט. כיון דס"ל דכל שפטור ממילא אסור. א"כ באמן דודאי פטור כיון דפטור מלברך. נאסר בעניותו כדי שלא יראה מזלזל במתו. אבל להי"א פריך שפיר דלשתרי בענית אמן אף דפטור כדסברי בכל מי שאינו צריך לעסוק: